העדרות העבודה בשל מוות מדרגה שנייה – למה אתם זכאים בזמן ימי אבל?
דודה קרובה או סבתא אהובה נפטרה. אתם רוצים רוצים לצאת להלוויה, ואלי גם ללוות בן משפחה קרוב, בימים הקשים של השבעה או ימי אבל לאחר מכן? לו היה מדובר בקרוב משפחה מדרגה ראשונה, החוק היה לצדכם – במקרה כזה מגיע לכם שבעה ימי עבודה בשכר, שהם שבעה ימי אבל הראשונים לאחר המוות (למעט עובדים שעתיים ששיטת החישוב עבורם שונה מעט). אך מה קורה כאשר מדובר בבן משפחה מדרגה רחוקה יותר?
לאחרונה עלתה לכותרות מקרה בנושא. עובד ברשת הנעלה בינלאומית מוכרת בארץ בקש להעדר מעבודתו (לנצל את יום החופש המגיע לו) על מנת להשתתף בהלוויית סבתו האהובה. ההלווויה התרחשה ביום ראשון במהלך ימות השבוע, אך אותו עובד הועסק במשמרת ביום שבת – האם הוא זכאי ליום חופש בתשלום ביום זה?
חופש על פי חוק ימי מנוחה בשל ימי אבל
על פי חוק ימי מנוחה זכאי העובד ליום מנוחה אחד בשבוע. לא ניתן להעסיק עובד (למעט בתנאים מסויימים) בכל יום למשך שבוע רצוף. לכן, אם העובד הגיע לעבודה בכל יום כולל שבת (כפי שצויין במקרה הנדון) היה זכאי לבקש יום חופש באחד מימי השבוע האחרים. עם זאת, סידור העבודה באותו המקום נבנה על בסיס בקשות וצרכים של החברה ושאר עובדיה, ולכן בקשתו ליום חופש לא אושרה.
העובד, שדיווח למעסיקתו על מותה של הסבתא זכה לכתף קרה. בהודעת SMS הובהר לו כי עליו להגיע למשמרת ביום הלוויה, ויום החופש אינו מאושר. להגנתו ניסה לכתוב העובד כי המשמרות לאותו השבוע עדיין לא פורסמו, אך מעסיקתו לא התרצתה. בתגובה, העובד ציין כי לא יגיע לעבודה. בהודעה לקונית החזירה לו המעסיקה את הודעת התפטרות.
מה יהיו זכויות העובד במקרה זה?
במקרה הנדון בחר העובד לפרסם את האירוע ברשתות החברתיות, ואף בעמוד החברה ברשת. לו היה פונה לבית דין לעבודה ומבקש לקבל פיצוי על פיטורים ללא שימוע אן מתן מכתב פיטורים (במידה ועבד בחברה זמן מספיק המעניק לו זכות לפיצויים אלה). יתכן שהעובד היה יכול להוכיח כי למרות שיזם את ההתפטרות, היא נבעה מחוסר רגישות של הממונה עליו ולכן "אולץ" להתפטר. אך האם יכלה המעסיקה לפטרו בהודעת SMS בגלל מוות מדרגה שנייה או בגלל ימי אבל?
חובת הודעה מוקדמת ושימוע לפני פיטורין
לו היה בוחר העובד, לא להגיע לעבודתו ביום ההלוויה יתכן והיה מפוטר בSMS, ללא מכתב פיטורין. במקרה זה הליך הפיטורין לא תקין. לא ניתנה לעובד אפשרות לשמוע את טענות המעסיק לסיבה לפטרו, ולא ניתנה לו ההזדמנות לשטח את טענותיו ולהצדיק את התנהגותו. במקרה זה, יתכן והיה יכול למנוע את פיטוריו כיוון שלא ניתנה לו הודעה מוקדמת. המעסיקה השתמשה בעובדה שהיה מדובר באבל על קרוב מדרגה שנייה, ולא מדרגה ראשונה על מנת לנסות ולחייב את העובד להגיע למשמרת.
מהי קרבה מדרגה ראשונה ומהי קרבה מדרגה שניה?
על מנת להבין את ההבדלים בחוק הנוגעים לאבלות של בני משפחה, ראשית חשוב להבהיר את דרגות הקרבה השונות. קרוב מדרגה ראשונה מוגדר כאחד ההורים, ילדי העובד, בן או בת זוגו וכן אחיו. קרובי משפחה אחרים מוגדרים כדרגה שנייה ומעלה. עם זאת, חשוב לזכור כי הגדרה זו מתאימה לעובד יהודי ומבוססת על הלכות שבעה, ימי אבל וכדומה, אך מה לגבי עובדים בני דתות אחרות? פסק דין נוסף בתחום.
בין עובד מוסלמי ליהודי: מנהגי העדה
פסיקה נוספת קשורה לשילוב של דת העובד, ולשיטת חישוב ימי העבודה מהם נעדר. עובד באחת הרשויות המקומיות בארץ נאלץ להעדר מעבודתו במשך שבוע בשל מות סבתו. האם זכה לקבל את מלוא שבעת הימים?
בעוד, על פי החוק, כמות הימים המחושבים לעובד נובעים ממנהגי העדה לה הוא משוייך (במקרה של עובד יהודי – 7 ימים, אך במקרה של עובד מוסלמי מדובר ב-3 ימי אבל בלבד) זכאי היה העובד ל-3 ימי אבלות בתשלום מלא. האם ניתן להניח כי מדובר בחקיקה מקפחת? לא בהכרח. בעוד ביהדות מנהגי האבלות ("ישיבת שבעה") רלוונטיים רק לאדם מקרבה ראשונה, עבור עובדים מוסלמים גם קרבה מדרגה שניה (לרבות דוד, דודה, סב וסבתא וכן נכד או נכדה). לכן, לו היה מדובר בעובד יהודי יתכן ולא היה זכאי לימי החופשה משום שדרגת הקרבה אינה דרגה ראשונה, ואינה מחייבת "שבעה".
לסיכום, נסכם בקצרה כי לו היה העובד שהוזכר בפסק הדין הראשון (העוסק בעובד בחברת ההנעלה שפוטר לאחר מות סבתו) שייך לעדה המוסלמית – מעסיקתו הייתה מחויבת להעניק לו שלושה ימי משכורת בתשלום מלא.