תשלום שעות נוספות

מהן שעות נוספות ומהו התשלום עליהם?

חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 קובע (בין היתר) מהו היקף שעות העבודה הסטנדרטי שלפיו ניתן להעסיק את העובד השכיר, מהו היקף השעות הנוספות שלפיו ניתן להעסיק אותו מעבר לשעות הללו, וכיצד יש לשלם עבורן.

היקף השעות הסטנדרטי נקבע לפי משך שבוע העבודה:

1. כאשר מדובר בשבוע עבודה מלא: 6 ימים, כולל יום ששי, העבודה ביום עבודה רגיל לא תעלה על 8 שעות, ואילו העבודה בימי ששי וערבי חג לא תעלה על 7 שעות. 
2. כאשר מדובר בשבוע עבודה מקוצר: 5 ימים, לא כולל יום ששי, העבודה ביום עבודה רגיל לא תעלה על 8.6 או 9 שעות (מעוגל), ואילו העבודה בערבי חג לא תעלה על 7 שעות.
   
   לפיכך, כל שעת עבודה מעבר להיקף השעות הסטנדרטי כאמור לעיל תיחשב כ-"שעה נוספת" לפי החוק.

מתי מותר להעסיק עובד בשעות נוספות?

עקרונית אסור להעסיק עובד בשעות נוספות, אלא במקרים הבאים:

• (א) החוק התיר במפורש להעסיק את העובד לצורך מקרים מסויימים, וזאת כאמור בסעיף 10 לחוק.
  המדובר במקרים הבאים:
  • התרחשו תאונה או אירוע בלתי צפוי שמחייבים זאת, או כאשר יש לטפל בבעיה דחופה במכונות או בציוד, אך זאת רק במידה הדרושה למניעת הפרעה קשה בתהליך הרגיל של העבודה, או למניעת נזק לגוף או לנכס שאין למנוע אותו בדרך אחרת.
  • כאשר עובדים במשמרות, אך זאת בתנאי שלא עובדים יותר משעה נוספת אחת ליום, ושהממוצע ל-3 שבועות לא יעלה על 45 שעות עבודה לשבוע.
  • לצורך הכנת מאזן שנתי, רישום מלאי, או במכירה לפני חג, וזאת לא יותר מ-4 שעות נוספות ביום ו-100 שעות בשנה.
• (ב) שר הכלכלה פרסם היתרים להעסקה בשעות נוספות
  שר הכלכלה פירסם 2 היתרים להעסקה בשעות נוספות שחלים על כלל מקומות העבודה במשק:
  • ההיתר כללי למקומות שבהם עובדים 6 ימים בשבוע מתיר להעסיק את כלל העובדים במקומות אלו במשך 4 שעות נוספות ליום, ולא יותר מ-12 שעות נוספות לשבוע.
  • ההיתר כללי למקומות שבהם עובדים 5 ימים בשבוע מתיר להעסיק את כלל העובדים במקומות אלו במשך 3.4 שעות נוספות בימים א-ה, ו-6 שעות נוספות ביום שאינו נמנה עם ימי העבודה הרגילים ואינו יום מנוחה שבועי. בכל מקרה אסור שסך השעות הנוספות יהיה מעל ל-15 שעות בשבוע.

בנוסף, קיימים גם היתרי העסקה ספציפיים לענפי תעסוקה שונים, כגון ענף השמירה, ענף בתי המלון, ענף המסעדות, ענף הכבאות, ענף המצילים בשפת הים ובבריכות שחייה, ועוד.

האם העובד רשאי לעבוד שעות נוספות על דעתו?

בהתאם לפסיקה בארץ, היוזמה והסמכות להעסקה בשעות נוספות נתונות בידי המעסיק בלבד. לפיכך, עובד שחפץ לעבוד שעות נוספות, צריך לקבל על כך אישור מהמעסיק שלו, מראש או בדיעבד. במידה ולא ניתן לו אישור כזה, אין הוא זכאי לגמול שעות נוספות.

כלומר, עובד שעבד שעות נוספות מיוזמתו ועל דעתו בלבד, ללא אישור המעסיק, איננו זכאי לתשלום שעות נוספות. כך נקבע בהליך דב"ע מט/ 98-3 שוורץ נ' עיריית תל אביב.

מהו גמול שעות נוספות

מאחר והשעות הנוספות הינן שעות עבודה מעבר להיקף הסטנדרטי, וזאת על חשבון זמן המנוחה וההתרעננות של העובד, החוק מחייב את המעסיק לשלם לעובד תוספת תשלום עבור העבודה בשעות הללו, אשר מכונה "גמול שעות נוספות".

התשלום במסגרת תוספת זו מחושב לפי 125% משכר השעה הבסיסית עבור כל אחת מהשעתיים הראשונות, וסך של 150% עבור כל שעה נוספת מעבר לשעתיים הללו, החל מהשעה השלישית ואילך. 

ככלל, יש לערוך מדי סוף חודש התחשבנות ספציפית לצורך חישוב גמול השעות הנוספות שבוצע במהלך אותו החודש. אולם, קיימת גם אפשרות לפיה ישולם לעובד תשלום גלובאלי, מוסכם וקבוע מראש עבור השעות הנוספות שהוא צפוי לעבוד במהלך עבודתו, וזאת בין אם הוא עבד את כולן בפועל ובין אם לאו.

אמנם, סעיף 5 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, אוסר לכאורה על התחייבות מראש לתוספת תשלום עבור שעות נוספות במסגרת שכר העובד, אא"כ הדבר נקבע בהסכם קיבוצי שאושר ע"י שר התמ"ת. אולם, הפסיקה קבעה כי במידה ונקבע לעובד תשלום נפרד מהשכר הרגיל עבור השעות הנוספות, ומדובר בהסדר אמיתי, אזי הדבר מותר. כך נקבע ב דב"ע מד/ 3-34 דוד אלון נ' בנק ישראל.

עוד חשוב לזכור כי הזכות לקבלת תשלום שעות נוספות הינה זכות קוגנטית, כלומר, זכות שלא ניתן לוותר עליה. לפיכך, גם אם הוויתור נעשה לכאורה בהסכמת העובד, אין להסכמה זו כל תוקף.

במידה ולא שולם לעובד תשלום שעות נוספות בזמן העסקתו בפועל, הוא רשאי לתבוע את תשלומו גם לאחר סיום העסקתו, וזאת עד לחלוף 7 שנות ההתיישנות ממועד זה.

במסגרת התביעה, על העובד להוכיח את מספר השעות הנוספות שהוא ביצע ושבגינן מגיע לו תשלום שעות נוספות. ניתן לעשות זאת על ידי הצגת פרטי שעון נוכחות, חתימת מעסיק על דו"ח נוכחות של העובד, חוזה ההעסקה, ועוד.