כבר בשנת 1951 הכירו בצורך החשוב לחוקק חוק הנוגע לשעות העבודה והמנוחה של העובד. חוק שעות עבודה ומנוחה מגדיר מושגים בסיסיים בתחום התעסוקה וקובע זמנים ברורים לעבודה ולעמל, כמו גם הפסקות מוגדרות למנוחה ולחידוש כוחות. למעשה, החוק קיים כדי להגן על העובד מפני ניצול וגם כדי לעזור לנו לכונן חברה מתוקנת בה קיימים זמנים מוגדרים לעבודה ולמנוחה.
יום עבודה, שעות נוספות ותיעוד שעות העובד
החוק קובע כי יום עבודה לא יעלה על 9 שעות, ובמצטבר, לא יעלה על 45 שעות שבועיות. מקסימום שעות העבודה שעובד רשאי להגיע אליהן ביום עבודה הוא 12 שעות (שעות רגילות ושעות נוספות), ובכל מקרה שעות העבודה הנוספות בשבוע לא יעלו על 12 שעות במצטבר. לפני יום חג, ביום שלפני המנוחה השבועית ובמשמרות לילה, יום העבודה יהיה 7 שעות בלבד, אלא אם כן סוכם אחרת בין שני הצדדים – המעסיק והעובד.
כמו כן, החוק מגדיר את התשלום השעתי הנוסף המגיע לאדם עבור השעות הנוספות שהוא עובד: 25% נוספים לשעה בשעתיים הראשונות, והחל מהשעה השלישית – 50% נוספים לשעה. על המעסיק מוטלת החובה לנהל ולתעד את שעות העבודה של העובד, את השעות הנוספות שעבד, וכמובן – לתת לו תשלום שעות נוספות במידת הצורך.
הפסקה ושעות מנוחה
ביום עבודה בן 9 שעות ומעלה רשאי עובד שמסגרת עבודתו השבועית היא חמישה ימים, לצאת להפסקה של 45 דקות, כשחצי שעה מתוכן תהיה רצופה. בזמן זה, העובד אינו חייב להיות בשטח מקום העבודה והוא פנוי לענייניו האישיים.
יחד עם זאת, המעסיק אינו מחויב לשלם לעובד על זמן הפסקה זה, והוא אינו מחושב כחלק משעות העבודה. בנוסף, החוק מגדיר כי בין יום עבודה אחד למשנהו תהיה הפסקה רצופה של 8 שעות לפחות.
לצד התקנות הנוגעות להפסקות ביום העבודה, חוק שעות עבודה ומנוחה מכיר גם בהפסקה שבועית. למשך 36 שעות לפחות העובד יוצא למנוחתו השבועית, כשימי המנוחה נקבעים לפי דת העובד בימים שישי, שבת או ראשון.
חל איסור מוחלט להכריח אדם לעבוד בשעות המנוחה שלו, אך במקרה בו שר הכלכלה נותן לכך היתר ואדם בכל זאת עובד בשעות המנוחה השבועיות שלו, יש לגמול לו עבורן בתשלום שכר של 150% ולמצוא פתרון חלופי עבור השעות הללו.
מדוע חוק שעות עבודה ומנוחה כה משמעותי?
בעולם המודרני, בו כולם רודפים אחר הישגים, משכורות גדולות יותר, קידום בעבודה ומעמד, חשוב לאכוף את חוק שעות עבודה ומנוחה. החוק נועד כדי להגן על זכויות העובד מול המעסיק, אך באותה נשימה גם כדי לשמור על העובד מפני עצמו.
בעידן זה, בו אנו עובדים סביב השעון, טרודים בעבודה גם כשאיננו נמצאים בה פיזית והיא הופכת למרכז חיינו, חשוב לקחת פסק זמן מוגדר, להתפנות לענייני המשפחה ולעניינים אישיים, לצבור כוח ולהגיע לעבודה רעננים יותר.
אכיפה ועונשים
מעסיק המחייב אדם לעבוד בשעות המנוחה שלו, מעסיק המעביד אדם מעבר לשעות הקבועות בחוק או אדם הפותח את עסקיו בשבת – צפוי לעונש על פי חוק. לדוגמא: העונש המוטל על מעסיק הדורש מאדם לעבוד בשעות המנוחה השבועיות שלו הוא 5,000 ש"ח או כתב אישום שהעונש המרבי עליו הוא 12,900 ש"ח בגין כל העסקה בשעות המנוחה ובגין כל עובד.
דוגמא לתביעה בנושא חוק שעות עבודה ומנוחה
עב (ב"ש) 1110/07 חשקור אודי נ´ צימן עגבניות בע"מ (ניתן ביום 25.6.09)
התובע מר חשקור אודי (להלן:"התובע") שימש כנהג חלוקה בחברת צימן עגבניות בע"מ (להלן: "הנתבעת") במשך כ – 4 חודשים.
בין שאר הרכיבים בתביעתו, תבע התובע גמול בגין שעות נוספות. הנתבעת טענה בתגובה כדין תביעתו להדחות, היות ולא חל עליו חוק שעות עבודה ומנוחה (להלן: "החוק"), היות ומשרתו הינה משרת אמון והינו עובד מחוץ לחצרי הנתבעת ואין אפשרות לפקח על עבודתו.
ביה"ד דחה את טענת הנתבעת, וקבע כי מטרתו של החוק, איננה לשלול מעובדים אשר תפקידם מחייב מידת מה של אימון אישי, לדוגמא נהג אמבולנס שפועל מחוץ לחצרי המעביד ו/או עובדי תחזוקה – את הגנת החוק.
העובדה, כי עבודתו של התובע התבצעה מחוץ לחצרי הנתבעת, אינם מאפשרים כל פיקוח על שעות עבודתם, איננה מוציאה אותו מגדר תחולת החוק, שדן בעובדים שתנאי העסקתם אינם מאפשרים כל פיקוח על שעות עבודתם, ועל כן זכאי התובע לגמול בגין העסקה בשעות נוספות ובימי המנוחה השבועית.
עוד קבע ביה"ד בהסתמכו על פס"ד ימית א. בטחון (1988) בע"מ, כי ניתן לחייב מעביד בתשלום שעות נספות על דרך של אומדן ובמקום שהוכחה מתכונת העבודה בכללותה.
למידע מקצועי והתייעצות משפטית אתם מוזמנים לפנות לעו"ד אורנה שמריהו – עו"ד דיני עבודה