חגי תשרי – תקופה אידאלית לחופשה שנתית
החגים בפתח, ורבות השאלות בנושא סדרי העבודה בחגי תשרי, ולהלן ריכוז זכויות העובדים בחגים הבאים עלינו לטובה. חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, אינו מגדיר במפורשות מי הוא זה המסדיר את ימי החופשה של העובדים במקום העבודה.
היות שהחוק לא הסדיר נושא זה, הפסיקה קבעה כי המעביד הוא אשר מסדיר את מועדי החופשות של עובדיו, בכפוף להוראות החוק ולכן, המעביד הוא זה אשר יחליט כי במהלך החגים, ובחה"מ סוכות, ייסגר מקום העבודה, והעובדים ישהו בחופשה שנתית על חשבון ימי חופשתם.
האמור לעיל כפוף לשתי הגבלות
האחת אם ימי החופשה המרוכזת הינם מעל ל 7 ימים, על המעסיק להודיע לעובדיו שבועיים מראש לפחות על יציאתם לחופשה מרוכזת;
השנייה היה ולעובד אין די ימי חופשה העומדים לזכותו אין להוציאם לחופשה שנתית, ויש לזכותם בתשלום מלא בעבור ימים אלה ו/או לחילופין ניתן בהסכמת העובד, להוציאו לחופשה לא תשלום לתקופה זו.
מהם שעות העבודה, שעל העובד לעבוד בערבי חג
סעיף 2 (ב) לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, קובע כי ביום שלפני חג שהעובד אינו עובד בו לא יעלה על 7 שעות עבודה. ולכן, יום עבודה בערב חג הינו 7 שעות, ועבודה מעל ל – 7 שעות תזכה בתשלום שעות נוספות. במקומות עבודה, שעליהם חל צו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה לחמישה ימים.
צו ההרחבה בדבר הנהגת שבוע עבודה מקוצר במגזר העסקי, קובע, כי בערב חג החל ביום שהעובד חייב לעבוד בו, יהיה יום העבודה של שמונה שעות בתשלום של תשע שעות, או יום עבודה של שבע שעות בתשלום של שמונה שעות. צו ההרחבה קובע, כי המעביד ונציגות העובדים יקבעו באיזו מבין שתי החלופות לבחור.
באשר ליום הכיפורים, צו ההרחבה קובע, כי העובדים יעבדו שש שעות בתשלום של תשע שעות. צו ההרחבה קובע עוד, כי במקומות עבודה, שבהם עבדו שש שעות בתשלום של שמונה שעות, בערבי חג, ימשיכו לעבוד כך.
ניכוי ימי חופשה לעובד היוצא לחופשה בערב חג
עפ"י החוק רשאי עובד לקחת יום אחד מתוך ימי החופשה השנתית לו הוא זכאי, ובלבד שיודיע על כך למעבידו 30 ימים מראש לפחות. בין הימים מצויים גם ערבי חג כגון: ערב ראש השנה, ערב פסח, ערב יום כיפור, ערב חג המולד ועוד.
יום חופשה בערב חג דינו כיום חופשה מלא ואינו עוסק בחלקי יום חופשה. כאשר עובד נעדר יום שלם מן העבודה, אין משמעות לשאלה כמה שעות עבודה היה אמור לעבוד באותו יום, ורואים יום היעדרות זה כיום חופשה מלא.
זכאות עובד חודשי, יומי ושעתי, לתשלום עבור ימי החג – צו הרחבה לקיצור שעות עבודה במשק, הסדיר את נושא הזכאות לתשלום עבור ימי חג, לכלל העובדים במשק
עובד חודשי – זכאי לקבלת משכורתו המלאה מבלי שינוכה לו שכר בגין ימי החג, וזאת בלבד שעבד את כל ימי העבודה האפשריים בהם היה מחויב לעבוד באותו החודש.
עובד שעתי ויומי – זכאי לתשלום עבור ימי החג, לאחר שלושה חודשי עבודה, אם הוא לא נעדר מהעבודה סמוך ליום החג (יום לפני החג ויום אחריו), אלא בהסכמת המעביד. הזכות הנה לתשלום מלא בעבור 9 ימי חג.
עובד במשמרות – על פי הפסיקה, עובד אשר עובד במשמרות, ולא שובץ למשמרת סמוך ליום החג, יהיה זכאי לדמי חג.
חובת מתן שי לחג ומיסויו
במשפט העבודה לא מוטלת חובה על מעסיק ליתן לעובדיו שי לחג. יחד עם זאת, ישנם מעסיקים המחויבים במתן שי מכוחו של הסכם קיבוצי או צו הרחבה החלים עליהם, כגון: ענף הניקיון, ענף השמירה.
מתנה לחג נחשבת "כטובת הנאה" ומשכך מחויבת בתשלום מס. חג שמח לכל בית ישראל.
מאמר זה עוסק בעובדים במגזר הפרטי. עובדים העובדים תחת הסכמים קיבוציים או הסכמים מיטיבים, המעסיקים מחויבים לפעול על פי הסכם מיטיב.
המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
לפרטים נוספים ניתן לפנות לעוה"ד אורנה שמריהו בטל': 09-7796900