בניית מוניטין ומותג חדש הוא תהליך שאורך זמן, ודורש ממון לא מבוטל. לכן, עסקים רבים רוכשים זכיינות של מותג קיים, ומפעילים עסק סביב המותג המותג. בתחום בתי הקפה ניתן לראות עסקים רבים העובדים בזכיינות, כמו גם ברשתות המזון המהיר ובתחום ההלבשה. העובדים ברשתות אלה הם בעיקר עובדים שעתיים, כאשר המקום מתאפיין בתחלופה גבוהה של עובדים, ובשכר נמוך יחסית.
כאשר עולה שאלה משפטית המגיעה לפתחו של בית הדין לעבודה בעסקים המבוססים על מותג גדול, נשאלת השאלה מי המעסיק של אותו עובד שעתי בפועל – הרשת המוכרת או הזכיין עצמו? נרחיב על כך מעט, וננתח פסקי דין בתחום.
עובד שעתי – הקשר בין הזכיין לרשת: כשהאחריות מתחלקת בין שני צדדים
כאשר נחתם חוזה בין המותג לזכיין נוצרת שותפות עסקית שרווח בצדה, אך לא אחת מוצא עצמו הזכיין נושא באחריות במקרה של תביעות נזיקין כנגד הרשת עצמה, או לחילופין הרשת מוצאת עצמה בתביעה בשל התנהלות קלוקלת של הזכיין.
תביעות אלה עשויות להיות קשורות לאי שמירה על חוקי התברואה, תביעות הקשורות לפעילות של העסק ללא רישיון מתאים, או, במקרים רבים עובדים התובעים את הרשת עצמה על לקות ביחסי עובד מעביד בין הזכיין לעובד.
נציין, במאמר מוסגר, כי דיון על מהות הקשר בין עובדי רשתות להנהלה עצמה עלה לאחרונה לכותרת, לאחר שניתנה הצהרה תקדימית על ידי "מועצת יחסי העבודה האמריקאית" (NLBR) המהווה רגולטורית מרכזית בתחום יחסי העבודה בארה"ב, שהגדירה את חברת "מקדונלדס" כמעביד של חלק מסניפי הרשת (על אף שהם מנוהלים על ידי זכיינים פרטיים).
פסקי דין נגד רשתות הפועלות עם זכיינות
בארומה חיפה הוגש פסק דין של עובד שעתי שהואשם בגניבה של 30 שקלים מהקופה. העובד, לא קיבל את שכרו האחרון, וכן הואשם במעילה על בסיס סרטון ממצלמת האבטחה בו נראה כי לכאורה גנב סכום מהקופה.
לאחר מכן תבע אותו עובד את מעסיקו, בתביעה שהוגשה כנגד רשת ארומה. בין השאר דרש מהרשת לשלם פיצוי על הלנת שכר, וכן על פגיעה בשמו הטוב של העובד שטען כי לא גנב את הסכום מהקופה.
מקרה נוסף שארע בארומה בשנת 2015 נסב סביב עובדת שעבדה במשך יום אחד בסניף, יום שהוגדר כהשתלמות. לאחר שהובטח לעובדת כי יקבעו לה משמרות נוספות החליט הזכיין שלא להעסיק את העובדת ולא שילם לה על יום העבודה.
במקרה זה, שלא הסתיים בתביעה אלא בהסדר פשרה לפני שהגיע לכותלי בית המשפט, רשת ארומה פיצתה את העובדת על יום עבודה שלא שולם.
בשנים האחרונות גם רשת "קופיקס" החדשה נאלצה להתמודד עם מספר תביעות בתחום יחסי עובד ומעביד. אחת התביעות שהגיעה לכותרות הוגשה בשנת 2016 כנגד הרשת ומנהל סניף בראשון לציון, שאחד מעובדיו המשמש כאחראי משמרת הבחין ששעות עבודה של מספר עובדים נמחקו מהמערכת הממוחשבת, וזיהה פגיעה בתחום זכויות עובדים שעתי. לאחר שהתריע על כך, פוטר העובד. הרשת טענה להגנתה כי השעות ששונו באופן ידני היו שעות עבודה נוספות שלא אושרו על ידי המנהל.
אם כך, האם הזכיין הוא מוגדר כמנהלת או הרשת עצמה?
התנהלות יחסי העבודה בין מעסיקים לעובדים היא סבוכה ומורכבת, קל וחומר כאשר מדובר בעסק הנושא מותג מוכר ובעל מוניטין. כאשר מוניטין זה נפגע, בשל התנהלות קלוקלת של זכיינים בהפרת זכויות עובדים לעתים הרשת נתבעת.
בדומה, לעתים דווקא התנהגות כוללת של הרשת בהפרת זכויות אלה עשויה לפגוע בזכיין עצמו. נציין, בקצרה, כי את האחריות המשפטית למקרים שונים חשוב להסדיר בהסכם הזכיינות, ואת זכויות העובדים בהסכם העסקה מסודר עם הזכיין.
בנושא זה מציינת עו"ד אורנה שמריהו – "זכויותיו של עובד שעתי ברשתות השונות, המעסיקות אלפי עובדים במודל שעתי בשכר נמוך, נרמסות לא פעם. כאשר העובד מוצא עצמו פעמים רבות 'בין הכסאות' ותובע את הרשת והזכיין כאחד. השמירה על זכויות אלה הן מאבני היסוד של החברה בישראל".
אתם עובדים שעתיים וחוששים לפגיעה מצד המנהל? זכויותיכם נפגעו בעבודה אצל זכיין ברשת מוכרת?
פנו לעו"ד אורנה שמריהו וקבלו מידע נוסף בדבר הזכויות המגיעות לכם!