כאשר עולה שאלה משפטית המגיעה לפתחו של בית הדין לעבודה בעסקים המבוססים על מותג גדול, נשאלת השאלה מי המעסיק של אותו עובד שעתי בפועל – הרשת המוכרת או הזכיין עצמו? נרחיב על כך מעט, וננתח פסקי דין בתחום.

עובד שעתי – הקשר בין הזכיין לרשת: כשהאחריות מתחלקת בין שני צדדים

כאשר נחתם חוזה בין המותג לזכיין נוצרת שותפות עסקית שרווח בצדה, אך לא אחת מוצא עצמו הזכיין נושא באחריות במקרה של תביעות נזיקין כנגד הרשת עצמה, או לחילופין הרשת מוצאת עצמה בתביעה בשל התנהלות קלוקלת של הזכיין.

תביעות אלה עשויות להיות קשורות לאי שמירה על חוקי התברואה, תביעות הקשורות לפעילות של העסק ללא רישיון מתאים, או, במקרים רבים עובדים התובעים את הרשת עצמה על לקות ביחסי עובד מעביד בין הזכיין לעובד.

נציין, במאמר מוסגר, כי דיון על מהות הקשר בין עובדי רשתות להנהלה עצמה עלה לאחרונה לכותרת, לאחר שניתנה הצהרה תקדימית על ידי "מועצת יחסי העבודה האמריקאית" (NLBR) המהווה רגולטורית מרכזית בתחום יחסי העבודה בארה"ב, שהגדירה את חברת "מקדונלדס" כמעביד של חלק מסניפי הרשת (על אף שהם מנוהלים על ידי זכיינים פרטיים).

פסקי דין נגד רשתות הפועלות עם זכיינות

בארומה חיפה הוגש פסק דין של עובד שעתי שהואשם בגניבה של 30 שקלים מהקופה. העובד, לא קיבל את שכרו האחרון, וכן הואשם במעילה על בסיס סרטון ממצלמת האבטחה בו נראה כי לכאורה גנב סכום מהקופה.

לאחר מכן תבע אותו עובד את מעסיקו, בתביעה שהוגשה כנגד רשת ארומה. בין השאר דרש מהרשת לשלם פיצוי על הלנת שכר, וכן על פגיעה בשמו הטוב של העובד שטען כי לא גנב את הסכום מהקופה.

מקרה נוסף שארע בארומה בשנת 2015 נסב סביב עובדת שעבדה במשך יום אחד בסניף, יום שהוגדר כהשתלמות. לאחר שהובטח לעובדת כי יקבעו לה משמרות נוספות החליט הזכיין שלא להעסיק את העובדת ולא שילם לה על יום העבודה.

במקרה זה, שלא הסתיים בתביעה אלא בהסדר פשרה לפני שהגיע לכותלי בית המשפט, רשת ארומה פיצתה את העובדת על יום עבודה שלא שולם.

בשנים האחרונות גם רשת "קופיקס" החדשה נאלצה להתמודד עם מספר תביעות בתחום יחסי עובד ומעביד. אחת התביעות שהגיעה לכותרות הוגשה בשנת 2016 כנגד הרשת ומנהל סניף בראשון לציון, שאחד מעובדיו המשמש כאחראי משמרת הבחין ששעות עבודה של מספר עובדים נמחקו מהמערכת הממוחשבת, וזיהה פגיעה בתחום זכויות עובדים שעתי. לאחר שהתריע על כך, פוטר העובד. הרשת טענה להגנתה כי השעות ששונו באופן ידני היו שעות עבודה נוספות שלא אושרו על ידי המנהל.

אם כך, האם הזכיין הוא מוגדר כמנהלת או הרשת עצמה?

התנהלות יחסי העבודה בין מעסיקים לעובדים היא סבוכה ומורכבת, קל וחומר כאשר מדובר בעסק הנושא מותג מוכר ובעל מוניטין. כאשר מוניטין זה נפגע, בשל התנהלות קלוקלת של זכיינים בהפרת זכויות עובדים לעתים הרשת נתבעת.

בדומה, לעתים דווקא התנהגות כוללת של הרשת בהפרת זכויות אלה עשויה לפגוע בזכיין עצמו. נציין, בקצרה, כי את האחריות המשפטית למקרים שונים חשוב להסדיר בהסכם הזכיינות, ואת זכויות העובדים בהסכם העסקה מסודר עם הזכיין.

בנושא זה מציינת עו"ד אורנה שמריהו – "זכויותיו של עובד שעתי ברשתות השונות, המעסיקות אלפי עובדים במודל שעתי בשכר נמוך, נרמסות לא פעם. כאשר העובד מוצא עצמו פעמים רבות 'בין הכסאות' ותובע את הרשת והזכיין כאחד. השמירה על זכויות אלה הן מאבני היסוד של החברה בישראל".

אתם עובדים שעתיים וחוששים לפגיעה מצד המנהל? זכויותיכם נפגעו בעבודה אצל זכיין ברשת מוכרת?

פנו לעו"ד אורנה שמריהו וקבלו מידע נוסף בדבר הזכויות המגיעות לכם!

הפוסט עובד שעתי בעסקים המבוססים על זכיינות הופיע לראשונה ב-עו"ד דיני עבודה אורנה שמריהו.

חובת שימוע

אחת מבין זכויות העובד המשמעותיות ביותר, מוטלת על המעסיק והיא החובה לקיים שימוע לפני שהוא מפטר את העובד. במהלך השימוע, העובד יכול לומר את הטענות שלו לגבי הפיטורים הצפויים.

הודעה מוקדמת לפיטורים

המעסיק חייב לתת הודעה מוקדמת לעובד בה מצוין על הכוונה לפטר אותו. מבחינת תקופת ההודעה המוקדמת, היא תלויה ונקבעת בהתאם לוותק של העובד במקום העבודה.

אישור בכתב על תקופת העבודה

המעסיק ייתן לעובד, אישור בכתב בו מצוין תאריך תחילת העבודה ותאריך סיום העבודה. המעסיק ייתן את האישור בתוך 14 ימים מיום העבודה האחרון של העובד במקום העבודה. כאן נציין שמעסיק שלא נותן אישור כזה, צפוי לקבל קנס וכמו כן נדבר נחשב לעבירה פלילית לכל דבר. האישור הזה הוא מה שיאפשר לעבוד לדרוש דמי אבטלה ועל כן הוא חשוב מאוד.

פדיון חופשה שנתית

אם לעובד לא ניתנו כל ימי החופשה השנתית שלו, המעסיק ישלם לו פדיון ימי חופשה שנתית בהתאם לימים שהוא צבר. חשוב לציין שהעובד לא יקבל הטבות סוציאליות עבור הסכום שישולם לו על פדיון ימי חופשה ומדוע? כי לא מדובר על שכר העובד אלא על ימי חופשה שנתית.

הבראה

אם העובד השלים במקום העבודה שנה אחת לפחות, הרי שהוא זכאי לדמי הבראה. אגב, אם העובד היה זכאי לדמי הבראה במהלך תקופת העסקתו ולא קיבל אותם מהמעסיק, הוא יכול לתבוע ולקבל את פדיון דמי ההבראה על השנים בהן הוא לא קיבל אותם.

תשלום פיצויי פיטורים

אם העובד פוטר בתום השנה הראשונה שלו במקום העבודה, הרי שהוא זכאי לפיצויים על פי חוק. מטרת הפיצויים היא לסייע לו, עד שימצא עבודה חדשה.

פיטורים בעקבות משבר הקורונה

בעקבות משבר הקורונה, לא מעט מעסיקים נאלצו לפטר את העובדים או להוציא אותם לחופשה ללא תשלום. עובדים יכול לבחור האם לקבל את החלטת המעסיק להוציא אותם לחל"ת או לא. במידה ולא יקבלו את ההחלטה, הם יכולים להתפטר בדין מפוטרים ואז לזכות בתשלום פיצויי פיטורים.

אם מדובר על פיטורים ולא על חל"ת, אז יש גם קבוצות שמוגנות מפיטורים כמו, נשים בהריון (שעבדו מעל 6 חודשים באותו מקום עבודה). על פי חוק, לא ניתן לפגוע בתנאי העבודה שלהן או לפטר, ללא קבלת היתר מיוחד. במידה ופגעו בזכויות שלכם, מומלץ להתייעץ עם עו"ד דיני עבודה.

זכויות עובדים בגין פיטורים בקורונה

בגדול, זכויות עובדים מפוטרים עקב משבר הקורונה הן, מתן הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים (אם העובדים עבדו לפחות שנה אחת במקום העבודה), תשלום פדיון ימי חופשה (אם נצברו ימי חופשה), שחרור קופות פנסיה וכו'.

הפוסט זכויות עובדים מפוטרים ופיטורין עקב משבר הקורונה הופיע לראשונה ב-עו"ד דיני עבודה אורנה שמריהו.

בפקודת סדרי השלטון והמשפט נקבעו אילו חגים יוכרו כימי חופשה ללא תשלום, והם – שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של חג הסוכות, ראשון ושביעי של חג הפסח, חג השבועות ויום העצמאות. בהתאם לאמור, ימי החנוכה אינם נחשבים כימי חג, בהם זכאי העובד למנוחה שבועית.

הנה כי כן, עובד לא זכאי להיעדר ולהיות זכאי לתשלום יום חג בחג החנוכה.
עם זאת, עובד רשאי לבקש 30 ימים מראש מהמעסיק לצאת לחופשה ויהיו זכאים לתשלום דמי חופשה בגובה השכר הרגיל וימי החופשה ינוכו ממכסת ימי החופשה השנתית שצברו.

עובדים העובדים במסגרת הסכמים קיבוציים שונים וצווי ההרחבה שם נקבע, כי עובדים אלו יהיו זכאים להיעדר במסגרת "יום בחירה" וזאת בנוסף על ימי החג המפורטים לעיל, מבלי שיום זה ינוכה מימי החופשה העומדים לרשותם.

יודגש כי זכות זו אינה מעוגנת בחוק, ועובדים, אשר לא חל עליהם הסכם קיבוצי או צו הרחבה כאמור, אינם זכאים לתשלום בעבור יום הבחירה.

נוכח האמור לעיל- עובד אשר יבקש יום חופשה בחג החנוכה, ינוכה לו יום זה מיום החופשה הצבורה ועליו ליידע את המעסיק 30 ימים טרם המועד המבוקש.

הפוסט זכויות עובדים לחופשה בימי החנוכה – 2020 הופיע לראשונה ב-עו"ד דיני עבודה אורנה שמריהו.

האם נכללות בזכויות העובד שעות עבודה מוגדרות למשמרת יום ולילה? מה קובעות זכויות אלו באשר לעובדת שהרתה? ומהן חובותיו של המעסיק? התשובות לשאלות הללו ועוד במאמר.

אורכו של יום עבודה

לפי חוק שעות העבודה והמנוחה, והרחבתו, שנקבעה בחודש אפריל 2018, מספר השעות השבועיות שמחויב העובד במשרה מלאה לעבוד עומד על 42 שעות.

את שעות העבודה יש לחלק במספר ימות השבוע בהם מועסק העובד בהתאם לחוזה העבודה שלו (5 או 6 ימים), והם לא כוללים את שעות המנוחה שמגיעות לעובד, שעומדות על 30 דקות לכל הפחות מידי יום. בעבור כל שעה נוספת מעבר לשעות אלו מחויב המעסיק לשלם לעובד תשלום בעבור שעות נוספות.

אורכן של משמרות לילה במקום העבודה

מספר השעות שכוללת משמרת לילה, שבהגדרתה כוללת לכל הפחות שעתיים בין השעה 10 בערב ל – 6 בבוקר, עומד על 7 בלבד, ומעבר להן, כל שעה נוספת נחשבת לשעה נוספת. מספר שעות העבודה של עובד, שמועסק במשמרות לילה, לא יעלה על 58 שעות, כולל השעות הנוספות.

אורכו של יום עבודה בערבי חג

צו ההרחבה קובע כי בערבי חג יהודיים יום העבודה לא יעלה על 8 שעות, ואלו יחושבו כ – 9, או 7 שעות עבודה, שיחושבו כ – 8 שעות, על פי הסכם שייקבע בין המעסיק ונציגי העובדים. גם במקרים בהם העובדים מועסקים 6 שעות בערבי החג, הם זכאים לקבל תשלום בעבור 8 שעות עבודה.

בערב יום הכיפורים, יום העבודה לא יימשך מעל 6 שעות, שיחושבו כ – 9 שעות עבודה. בכל ערב חג דתי אחר, שאינו יהודי, יום העבודה לא יעלה על 7 שעות עבור העובדים שחוגגים את החג. עבור יתר העובדים, שלא חוגגים אותו, יהיה זה יום עבודה רגיל.

אורכו של יום עבודה ביום שלפני המנוחה השבועית של העובד

במקרים בהם העובד מועסק במשרה מלאה 6 ימים בשבוע, יום לפני יום המנוחה השבועי הוא זכאי לעבוד 7 שעות בלבד.

שעות נוספות והגבלותיהן בחוק

למעסיק מותר לדרוש מהעובד לעבוד שעות נוספות מעבר ל– 42 השעות השבועיות, עליהן הוא משלם לפי חוק שעות נוספות. בכל מקרה, לא יכול המעסיק לדרוש מהעובד למעלה מ– 16 שעות נוספות בחודש או יותר מ– 12 שעות עבודה ביום. כמו כן, קיימת מגבלה גם על כמות השעות השבועית של העובד, שלא יכולה לעלות על 58 שעות.

העסקת עובד בשעות נוספות מחייבת את המעסיק בהיתר של שר העבודה. קיימים היתרים ספציפיים וכלליים לענפים שונים במשק, ביניהם ענף המלונאות, השמירה, הבנייה ועוד.

פטור מעבודה בשעות נוספות

על פי חוק עבודת נשים, עובדת, שנמצאת בחודש החמישי להריונה מחויבת להודיע על כך למעסיק, ומרגע זה ועד תום ההיריון המעסיק אינו רשאי להעסיקה בשעות נוספות או במשמרות לילה (בתנאי שהגישה בקשה בכתב, בו ציינה שאינה מעוניינת לעבוד במשמרת לילה).

בתום חופשת הלידה, הפטור משעות נוספות ועבודת לילה אינו תקף עבור אותה עובדת, והמעסיק רשאי, אך לא מחויב, להיעתר לבקשתה.

בדיקת זכויות העובד שעות עבודה עם איש מקצוע

כשמדובר בזכויות העובד שעות עבודה, שכר או כל נושא אחר, עליכם לוודא שאתם מקבלים את מה שמגיע לכם על פי חוק!

אם אינכם בטוחים באשר להיקף המשרה שלכם, ומה שהיא מחייבת אתכם, או שאתם חוששים שאינכם מקבלים את זכויות העובד המלאות המגיעות לכם על פי חוק, אתם מוזמנים להתייעץ עם עו"ד שמתמחה בדיני עבודה, שיסייע לכם לבחון מהן זכויותיכם וכיצד תוכלו לנצל אותן במלואן מבלי לפגוע במעמדכם וביחסיכם עם המעסיק במקום העבודה.

עו"ד דיני עבודה מייצג עובדים ומעסיקים, חברות ותאגידים, ומתמחה בסוגיות שונות החל מתנאי העסקה ושכר ועד לפיצויי פיטורים וסיום יחסי עובד מעביד.

הפוסט מה אומר החוק לגבי זכויות העובד ושעות עבודה הופיע לראשונה ב-עו"ד דיני עבודה אורנה שמריהו.

שכרן של העובד הזר

על שכרו ההתחלתי של העובד הזר להיות שווה לשכר המינימום שמוגדר לעובד במשק הישראלי. ממנו ניתן לנכות דמי כיס שבועיים, שעומדים במרבית המקרים על 100 ש"ח, יחד עם הוצאות נוספות בהתאם לתקנות שנקבעו בחוק.

ימי חופשה של עובד זר

ככל שהוותק של העובד הזר עולה, כך מגיעים לו יותר ימי חופשה. מידי שנה במשך 5 השנים הראשונות מגיעים לעובד הזר 16 ימי חופשה. אם הוא בוחר לפדות אותם בכסף, הוא רשאי לקבל שכר בעבור 14 ימים בלבד. החל מהשנה השישית, הוא זכאי לקבל 18 ימים, בשנה השביעית 21 ימים, והחל מהשנה השמינית הוא זכאי לקבל מידי שנה 21 ימי חופשה בתשלום.

דמי הבראה לעובד זר

חישוב דמי ההבראה של העובד הזר נעשה על פי תעריף של 378 ש"ח לכל יום הבראה. כמות ימי ההבראה שמגיעה לו מידי שנה מחושבת בהתאם לוותק שהוא צבר.

• עם השלמת שנת עבודה העובד הזר זכאי לקבל 5 ימי הבראה מידי שנה.
• בשנה השנייה והשלישית העובד הזר זכאי לקבל 6 ימי הבראה מידי שנה.
• בשנה הרביעית עד העשירית העובד הזר זכאי לקבל 7 ימי הבראה מידי שנה.
• בשנה ה- 11 עד השנה ה- 15 העובד הזר זכאי לקבל 8 ימי הבראה מידי שנה.
• בשנה ה- 16 עד השנה ה- 19 זכאי העובד הזר לקבל 9 ימי הבראה בשנה.
• מהשנה ה- 20 ואילך זכאי העובד הזר לקבל 10 ימי הבראה מידי שנה.

ימי מחלה

בדומה לכל עובד במדינת ישראל, גם העובד הזר זכאי לקבל מידי חודש יום וחצי מחלה, ובאפשרותו לצבור 90 ימי מחלה סך הכל. את השכר בגין ימי המחלה הוא רשאי לקבל החל מהיום השני (50% משכר עבודתו היומי), וכך גם לגבי היום השלישי לחופשת המחלה. החל מהיום הרביעי, הוא זכאי לקבל שכר מלא עבור ימי המחלה.

כל זכויות העובד, העוסקים בדמי מחלה בגין מחלה של ילד, הורה, בן זוג ובדיקות רפואיות, שדורשים את היעדרותו של העובד הזר, מגיעות לו בדיוק כשם שהן מגיעות לכל עובד שכיר במשק הישראלי, ובהתאם לימי המחלה שהוא צבר.

יום מנוחה שבועי

יום מנוחה שבועי מוגדר כ- 25 שעות רצופות, שהוגדרו מראש, ובמהלכן פטור העובד הזר מכל מטלה, עבודה או מחויבות, ובמהלכן הוא רשאי לשהות בכל מקום שירצה, כולל בית המטופל. לרשותו של העובד הזר האפשרות לבחור האם לעבוד ביום המנוחה. במידה והוא בוחר לעבוד במהלך יום המנוחה, הוא זכאי לקבל עבורו תשלום.

עבור יום המנוחה זכאי העובד הזר לקבל שכר, שעומד על 150% משכרו היומי.

ימי חג

בהתאם לדתו של העובד הזר יש לקבוע מראש 9 ימי חג, בהם הוא זכאי לחופשה בתשלום. במידה ובחר לעבוד בימים אלו, הוא זכאי לתשלום, שעומד על 150% משכרו היומי.

ביטוחים

זכויות העובד הזר כוללות גם ביטוחים. על המעסיק חלה החובה להסדיר את הביטוח הרפואי של העובד הזר. כמו כן, הוא מחויב להפריש 2% ממשכורתו לביטוח לאומי. בנוסף, החל מהחודש השישי להעסקתו, זכאי העובד הזר להפרשות לקרן פנסיה, שישולמו גם במקרה של התפטרות, כולל פיצויי פיטורים.

סיום יחסי עובד מעביד

עובד זר זכאי לקבל הודעה מוקדמת בכתב לפני פיטורים בדומה לכל עובד במשק הישראלי. לפני הודעת הפיטורים המעסיק מחויב לקיים שימוע לעובד, שבו יוצגו הנימוקים לפיטוריו, ותינתן לו ההזדמנות להשמיע את טענותיו.

ייצוג משפטי ושמירה על זכויות העובד הזר

בישראל כמות הולכת וגדלה של עובדים זרים, מה שהוליד התמחות חדשה בקרב עורכי הדין העוסקים בדיני עבודה. למשרדנו ניסיון רב בייצוג ובייעוץ לעובדים זרים מענף הבנייה, מענף הסיעוד ומתחומי תעסוקה נוספים.

חוששים שנפגעו זכויותיכם? צרו עמנו קשר, ונשמח לעמוד לשירותכם, כדי שתקבלו את מה שמגיע לכם במהרה ובבטחה.

הפוסט זכויות העובד הזר – מה חשוב לדעת הופיע לראשונה ב-עו"ד דיני עבודה אורנה שמריהו.

בשנת 1969 הוקמה מערכת בית הדין לעבודה, המערכת המשפטית כוללת חמישה בתי דין אזוריים ובית דין ארצי המטפל בעיקר בערעורים.

חשוב להכיר את הזכויות שלכם מול המעסיק

עובדים רבים אינם מודעים לזכויות המגיעות להם על פי חוק, דיני עבודה וכללים שונים. בתי הדין לעבודה עמוסים לעייפה בדיונים המתקיימים עקב פגיעה והפרת זכויות העובדים על ידי המעסיק שלהם, בעוד רבים אחרים אינם מודעים כלל לזכויות המגיעות להם. לכן, מומלץ לכל שכיר להכיר את הזכויות השונות, ביניהן:

• הזכות לקבלת שכר מינימום.
• השתתפות המעסיק בהוצאות הנסיעה לעבודה וממנה.
• הזכות לחופשה שנתית.
• הזכות לקבלת שכר עבודה בימי חג.
• ימי מחלה.
• פיצויי פיטורים.
• הזכות לדמי הבראה.
• הפרשת פנסיה בהתאם לצו ההרחבה לפנסיית חובה במשק.
• זכות ההתאגדות.

כדאי לדעת כי במשך השנים המדינה חוקקה חוקים חדשים בנושא חשוב זה, כמו כן הורחבו חוקים קיימים ונקבעו כללים שונים, כל אלו ועוד במטרה לשפר את ההגנה על זכויות העובדים במשק הישראלי, לרבות זכויות של אוכלוסיות מיוחדות כמו בני נוער, נשים בהריון, אנשים בעלי מוגבלויות וכיוצא בזה.

אכיפת זכויות עובדים בישראל

למרות המערכת המתקדמת בישראל להגנה ולשמירה על זכויות העובדים עדיין יש בארץ בעיית אכיפה. נכון להיום, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, באמצעות המינהל להסדרת ולאכיפת חוקי עבודה, אחראי על האכיפה. עם זאת, אכיפת הזכויות לוקה בחסר, ועדיין ישנם מעסיקים רבים המתעלמים מהחוקים והתקנות ומהסכמים הנוגעים לעניין.

עובד שזכויותיו נרמסו על ידי המעסיק או שהוא חש כי המעסיק פוגע בזכויותיו, יכול לפנות לגורמי ממשל האחראיים על נושאי תעסוקה וזכויות עובדים, יש גם ארגונים המסייעים לעובדים למצות את זכויותיהם מול המעסיק.

עם זאת, הפתרון המומלץ והאיכותי ביותר להגנה על זכויות עובדים מול המעסיק הוא בעזרת עורך דין דיני עבודה וזכויות עובדים, מידע נוסף ניתן למצוא כאן.

עורך דין דיני עבודה מקצועי ומנוסה המתמחה בדיני עבודה מספק ייעוץ משפטי לעובדים, לרוב הוא גם מסייע למעסיקים. עורך דין מקצועי מייצג את העובד שזכויותיו נרמסו או נפגעו בפני בתי הדין לעבודה, הוא גם מלווה ומייצג את העובד בהליכי גישור, מול עורכי הדין של המעסיק ועוד.

במאמר "איך לבחור עו"ד דיני עבודה?" תוכלו לקרוא על כל הנקודות החשובות שצריך להתייחס אליהם בעת בחירת העורך דין המתאים.

יש לכם שאלות נוספות? ניתן לשאול שאלות ולקבל תשובות בפורום דיני עבודה על ידי עורכת הדין אורנה שמריהו.

הפוסט כל מה שצריך לדעת על זכויות עובדים מול המעסיק הופיע לראשונה ב-עו"ד דיני עבודה אורנה שמריהו.

זכויות עובד כלליות וייחודיות

• זכויות עובד כלליות – כל עובד בישראל זכאי לשכר שאינו פחות מגובה שכר המינימום הנוכחי בישראל, למנוחה של 36 שעות רצופות בכל שבוע, לתשלום נוסף עבור שעות נוספות, משמרות, שעות עבודה מפוצלות ועוד. בנוסף לכך, זכאי כל עובד להפרשות עבור פנסיה, לימי הבראה, ימי חופשה, ימי מחלה, פיצויי פיטורין, הודעה מראש על פיטורין וזכויות סוציאליות נוספות.
  
• זכויות עובדים ייחודיות – בנוסף לזכויות העובד הכלליות, מפאת אופן העסקתם עובדי קבלן זכאים לזכויות ייחודיות המיועדות להגן עליהם. בין הזכויות הייחודיות לעובדי הקבלן קיים איסור להעסקת עובד כעובד קבלן מעל 9 חדשים, איסור על דרישת תשלום מעובד קבלן עבור השתלמות או הכשרה ומתן חופשות מיוחדות לרגל אירועים משפחתיים.

חוק זכויות העובד וכן חוקים ותקנות נוספים מיועדים לספק הגנה וביטחון לעובדים, אך כשמדובר בעובדי קבלן – שמקום העבודה אינו מחויב או מקושר אליהם – המציאות במקרים רבים רחוקה מכוונת המחוקק. היות שכך, עובדי ניקיון מוצאים עצמם מנוצלים ולעתים אינם מקבלים את ההטבות והתנאים להם הם זכאים.

פגיעותם של עובדי הניקיון

עובדי ניקיון – המועסקים בדרך כלל על ידי חברות כוח אדם – אינם מקבלים קביעות בעבודתם, אינם צוברים זכויות ותק ואין להם אופק מקצועי להתפתח אליו. בנוסף לכך, חברות כוח האדם יודעות לנצל עד תום את הפרצות בחוק וליצור עיוותים ההופכים את זכויות העובד לחרב פיפיות.

למשל, כיוון שלא ניתן להעסיק אדם כעובד קבלן יותר מתשעה חודשים, מה שהיה אמור להגן על עובדים מסורים ומוכשרים מלהיות מנוצלים ולדרבן את המעביד להעסיקם בקביעות, עלול למעשה להוביל לכך שהעובדים מפוטרים מדי תשעה חודשים, ומועסקים שוב, או שהם מועברים ממקום עבודה אחד למשנהו.

ייצוג הולם

עובדי הניקיון אינם זוכים לנציג שידבר בשמם, לאיגוד מקצועי חזק או בעל אינטרס אחר, ולכן הם נופלים בין הכיסאות, נתונים לחסדיהם של קבלני כוח אדם מחד, וחברות וארגונים הנאבקים לשרוד כלכלית ומחפשים כוח עבודה זול מאידך.

מה שמקומם עוד יותר היא העובדה שחברות ממשלתיות ואף מוסדות אקדמיים, מעסיקים עובדי ניקיון דרך חברות וקבלני כוח אדם. העובדים עצמם, אשר אינם נשארים לקביעות במקום עבודתם, אינם נמצאים בעמדה המאפשרת להם לבוא בסיג ושיח עם מובילי הארגון או החברה בה הם עובדים.

סטודנטים למען זכויות עובדי הניקיון

במאי 2015 הוקדשה צעדת אחד במאי של אגודת הסטודנטים מאוניברסיטת תל אביב וכוח לעובדים לקריאה לאוניברסיטה להעסיק את עובדי הניקיון בהעסקה ישירה. הסטודנטים הגדילו לעשות כאשר 25 מהם החליפו את עובדי הניקיון, בכדי שיוכלו להשתתף באירוע. אולם המאבק לא הסתיים אז.

באפריל 2016 הפגינו שוב סטודנטים ועובדי ניקיון מאוניברסיטת תל אביב למען העסקה ישירה של עובדי הניקיון, והמאבק עדיין נמשך. למרות חוק העסקת עובדי קבלן, מצבם של עובדי הקבלן, ובראשם עובדי הניקיון אינו פשוט ותנאי ההעסקה שלהם לעתים מחפירים ולא הוגנים.

אולי ניתן לראות צל של שינוי בכך שבינואר השנה, מכללת אורנים הרימה את הכפפה ועברה להעסקה ישירה של עובדי הניקיון.

ליווי וייצוג מקצועי

כאשר אתם נתקלים באי צדק תעסוקתי, ובייחוד אם מדובר בעובדים שאינם מאוגדים, ייצוג משפטי מקצועי הולם הוא חיוני לשמירה על זכויות העובד. עורך דין מומחה לדיני עבודה ידאג לכך שמעסיקכם ימלא את כל חובותיו על פי חוק, וכי תזכו לכל ההטבות והתנאים הסוציאליים המגיעים לכם על פי דין.

עורכת הדין אורנה שמריהו היא מומחית לדיני עבודה ותעסוקה, ומייצגת עובדים בבית המשפט, בעריכת חוזים וכן ביישוב סכסוכי עבודה. בנוסף להיותה עורכת דין, אורנה שמריהו היא גם מגשרת, ואי לכך פועלת כמגשרת בסכסוכי עובד מעביד שאינם מצליחים להגיע להסכמה.

לפרטים נוספים ולקביעת פגישה התקשרו לטלפון 09-7796900

הפוסט למה הפגיעה בזכויות עובדי הניקיון קשה כל כך? הופיע לראשונה ב-עו"ד דיני עבודה אורנה שמריהו.