תאונת עבודה

כל אדם צריך לעבוד כדי לפרנס את עצמו ואת משפחתו. הבעיה היא שיש רבים שהיכולת שלהם נפגעת ואפילו מתבטלת לחלוטין בגלל תאונה שהם עוברים במקום העבודה – וזה לא קורה רק במפעלים, אלא גם במשרדים ובמקומות עבודה שאינם נראים לנו מסוכנים במבט ראשון.

מהי תאונת עבודה?

ההגדרה של תאונת עבודה היא די בסיסית, אבל עדיין רבים אינם מודעים לה. ברמה הכללית מאד, כפי שמוגדר בסעיף 80 לחוק הביטוח הלאומי – זוהי תאונה אשר מתרחשת במהלך העבודה ו/או במקום העבודה. חשוב לא פחות הוא שהתאונה נגרמת בעקבות העבודה או לחלופין כתוצאה מהסיכונים שמקום העבודה עצמו מעמיד. כאן הגבולות בין תאונת עבודה לבין רשלנות של המעסקים עשויים להתבטל, מה שעשוי להגדיל את הפיצויים שמקבלים או לקבוע מיהו הגורם שמעניק חלק מהם.

תרחיש אחר המוגדר כיום תאונת עבודה הוא פגיעה בעובד המבוטח כאשר הוא נמצא בדרכו מהבית לעבודה או בכיוון ההפוך, או לחלופין כשהוא עובר בין מספר מקומות עבודה ביום. שימו לב שבמקרה הזה חשוב שהתאונה תתרחש בדרך הישירה בין המקומות, כאשר פגיעה המתרחשת כאשר סוטים מהדרך הישירה עלולה שלא להיות מוגדרת כתאונת עבודה. כך, למשל, הוחלט בבית דין אזורי לעבודה בחיפה לפני מספר שנים כי עובדת שנפגעה בדרך מבית הוריה למקום העבודה לא תהיה זכאית להגדרה של הפגיעה בתור תאונת עבודה עקב העובדה שבית ההורים אינו מוגדר כמעון הרשמי של אותה מבוטחת.

המטרה: לקבל פיצויים

חשוב להזכיר בנקודה הזו שלא תמיד יש צורך להוכיח רשלנות של מקום העבודה או של המעסיק כדי שפגיעה באדם תיכנס לקטגוריה של תאונת עבודה. יש שורה ארוכה של זכויות הניתנות על ידי גורמים דוגמת המוסד לביטוח לאומי או הביטוחים הפרטיים, ונוגעים לעצם הפגיעה הקיימת באובדן כושר העבודה. ההנחה היא שלאחר סוגים רבים של פגיעות האדם לא יוכל להמשיך להשתכר באותו אופן, והביטוחים האלה אמורים לכסות מקרים מעין אלה.

בעיקרו של דבר מדובר כאן בדמי פגיעה בזמן תאונת עבודה מטעם המוסד לביטוח לאומי בגין ההיעדרות הצפויה מהעבודה או ההוצאות הנדרשות על עצם הטיפולים. אם הפגיעה גורמת לנכות בשיעור מסוים, קבועה או זמנית, ייתכן שהמבוטח יקבל קצבת נכות. סעיפים של אובדן כושר עבודה או פגיעה בהשתכרות הקיימים בביטוחים הפרטיים השונים נכנסים אף הם לתמונה, ויכולים להיות גם בגובה המשכורת הממוצעת כולה.

חשוב להדגיש כי התחום של תאונות עבודה בישראל אינו רק שחור ולבן, אלא כולל הרבה מאד גווני ביניים. כך, למשל, מקרה תקדימי הראה כי פגיעה של אדם עצמאי העובד מהבית שלו יכולה להיות מוכרת כפגיעה בעבודה (כלומר, כתאונת עבודה) גם אם היא לא התרחשה בזמן שהוא עובד. הנסיבות הספציפיות של כל מקרה עשויות בהחלט לשחק תפקיד ולהשפיע על סיכויי ההצלחה בהגשת התביעה, לכאן או לכאן. זו הסיבה לכך שמומלץ לצאת למערכה לאחר שפונים לסיוע והדרכה משפטית מטעם עורכי דין הבקיאים בתחום – למשל עורכת הדין אורנה שמריהו המחזיקה בניסיון רב ובידע רב בתחום.

זכויות העובד בזמן תאונת עבודה

פגיעה בעבודה כוללת מקרים כמו, תאונת עבודה או מחלת מקצוע שבגינן העובד שנפגע איננו מסוגל לעבוד ועקב כך נפגעת יכולתו להרוויח את שכרו. תאונת עבודה הינה תאונה שאירעה לעובד שכיר תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעסיק או מטעמו, או תאונה שאירעה לעובד עצמאי תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו.

כדי שתאונה כלשהי תוכר כתאונת עבודה מבחינת החוק, יש להוכיח שהתאונה אכן התרחשה בזמן העבודה, ושהיא נגרמה עקב העבודה עצמה. עובד שהוכר כנפגע תאונת עבודה, זכאי לקבל קצבאות שונות מטעם המוסד לביטוח לאומי, אשר העיקריות שבהן הן קצבת דמי פגיעה וגמלת נכות מעבודה. מטרת קצבאות אלו הינה לסייע כלכלית לעובד במהלך התקופה בה נבצר ממנו לעבוד ולהרוויח שכר עבודה עקב תאונת עבודה ממנה נפגע.

דמי פגיעה כחלק מפיצוי על תאונת עבודה

דמי פגיעה הינם תשלום שמשולם לעובד כל עוד הוא אינו מסוגל לעבוד ועד לתקופה של 90 יום. הזכאות לקבלת דמי פגיעה מותנית בכך שהסיבה בגינה העובד אינו מסוגל לעבוד נובעת כתוצאה מתאונת עבודה הן בעבודתו הקבועה, והן בעבודה מתאימה אחרת. לשם כך על העובד להגיש למוסד לביטוח לאומי תעודת אי כושר אשר נערכה לפי חוק הביטוח הלאומי וחתומה על ידי רופא. סכום דמי הפגיעה מחושב לפי 75% מן השכר היומי של העובד.

במידה ונותרה לעובד נכות בתום תקופת 90 ימי תשלום דמי הפגיעה, הוא יהיה זכאי לקבל גמלת נכות מעבודה, וזאת בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו לו. סכום גמלת נכות מעבודה מחושב באופן הבא: במידה והנכות של העובד עומדת על 19%-9%, ישולם לעובד מענק חד פעמי; במידה והנכות של העובד עומדת על 20% ומעלה, תשולם לעובד קצבה חודשית. 

כאשר נפגע העבודה יגיע לגיל אשר מקנה לו זכאות לקצבת זקנה, הוא יוכל לבחור בין קבלת קצבת הנכות לבין קבלת קצבת הזקנה. במידה והוא יבחר לקבל את קצבת הזקנה, הוא יקבל בנוסף גם קבלת מענק חד פעמי בגובה 36 קצבאות נכות מעבודה.

האם עובד יכול לתבוע ישירות את מעסיקו על תאונת עבודה?

בנוסף לקבלת קצבאות המוסד לביטוח לאומי, העובד יוכל להגיש גם תביעת פיצויים כנגד המעסיק שלו. זאת במידה ותאונת עבודה אירעה עקב התרשלותו של המעסיק, והפרת חובת הזהירות שיש לו כלפי העובד. חובה זו מטילה על המעסיק את האחריות לנקוט בכל האמצעים והפעולות הסבירים על מנת להגן על עובדיו מפני סיכונים המצויים במקום העבודה ובמסגרת תהליך העבודה. לשם כך, עליו לנקוט באמצעי זהירות סבירים על מנת למנוע נזק גוף לעובד במהלך עבודתו, וכן לפקח על עובדיו ולוודא כי הם שומרים על כללי הבטיחות במקום העבודה. במידה ויוכח כי המעסיק הפר חובות אלו, הוא יחויב בתשלום פיצויים לעובד בגין הנזק שנגרם לו עקב כך. את התביעה יש להגיש תוך 7 שנים ממועד קרות התאונה.

האם מחלות מקצוע מוגדרות תאונות עבודה?

מחלת מקצוע הינה מחלה בה חלה עובד שכיר עקב עבודתו אצל המעסיק או מטעמו, או מחלה שחלה בה עובד עצמאי עקב הפעולות הנדרשות ממנו מתוקף עבודתו, ואשר גרמה לו לאובדן כושר עבודה, באופן זמני או קבוע. מדובר, למשל, במחלות אשר נגרמות מחשיפת ממושכת של העובד לחומרים מסוכנים או קרינה מסוכנת. ההבדל בין תאונת עבודה למחלת מקצוע מתבטא בכך שתאונת עבודה הינה פגיעה חד פעמית עקב העבודה, ואילו מחלת המקצוע מתרחשת במשך תקופת זמן עקב חשיפה ממושכת לתנאי עבודה מזיקים. 

מי שלקה במחלת מקצוע זכאי אף הוא לקבל קצבאות מטעם המוסד לביטוח הלאומי, כגון דמי פגיעה וגמלת נכות מעבודה, וכן זכאי להגיש תביעת פיצויים כנגד המעסיק שלו, במידה והמעסיק התרשל והפר את חובת הזהירות המוטלת עליו כלפי העובד.

את התביעה לקבלת דמי פגיעה וכן את התביעה לקבלת גמלת הנכות מעבודה יש להגיש תוך 12 חודשים ממועד תאונת העבודה או פרוץ מחלת המקצוע. את תביעת הפיצויים כנגד המעסיק יש להגיש תוך 7 שנים ממועד תאונת עבודה או פרוץ מחלת המקצוע. 

למידע משפטי נוסף תוכלו ליצור קשר עם עו"ד אורנה שמריהו עו"ד דיני עבודה לשם קבלת מידע וייעוץ משפטי במידת הצורך.