פיטורי עובדת בהריון

פוטרת במהלך ההיריון? 

חוק עבודת נשים אוסר פיטורי א בהריון שמלאו לה 6 חודשי עבודה וזאת ללא אישור הממונה על חוק עבודת נשים.

כך, שאם פוטרת מעבודתך ללא היתר, הפיטורין בטלים ועל המעסיק לשלם לך שכר עבודה מיום הפיטורים ועד ללידה ובנוסף גם עבור התקופה המוגנת לפיטורים.

דיני עבודה בארץ מקנים שורה של זכויות לנשים אשר עובדות במהלך תקופת ההריון שלהן, ובין היתר אוסרים על פיטורי עובדת בהריון במידה וסיבת הפיטורים קשורה להריונה. במידה והאשה פוטרה בכל זאת בניגוד לחוק, ביכולתה להגיש תביעה כנגד המעסיק שלה ולקבל פיצויים בגין כך.

מקורות החקיקה אשר אוסרים על פיטורי עובדת בהריון נקבעים לפי מידת הוותק של העובדת ההרה במקום עבודתה: עד חצי שנה, ומחצי שנה ומעלה.

פיטורי עובדת הרה בעלת וותק של לפחות חצי שנה

כאשר המדובר באשה אשר עבדה לפחות 6 חודשים במקום עבודתה, האיסור לפטר אותה נובע מסעיף 9(א) לחוק עבודת נשים, תשי"ד- 1954. סעיף זה מחייב לקבל היתר מראש מהממונה על חוק עבודת נשים בנוגע לפיטורי עובדת בהריון, וזאת גם אם ברור שאין קשר בין הפיטורים להריון. לדוגמא, במקרה והוכח שלמעסיק נודע על ההריון רק לאחר פיטורי האשה (בהקשר זה יוער כי סעיף 10א לחוק עבודת נשים מחייב עובדת בהריון להודיע למעסיקה על דבר הריונה החל מהחודש החמישי להריונה).

על הממונה לתת את ההיתר לפיטורים בהריון רק במידה והיא שוכנעה שהפיטורים אכן אינם קשורים כלל להריון, כמובן. עובדת כזו שפוטרה בהיותה בהריון ללא היתר מהממונה על חוק עבודת נשים, רשאית אף היא להגיש תביעה כנגד המעסיק שלה בפני בית הדין לעבודה, וזאת בהתאם לסעיף 13א לחוק עבודת נשים.

גם במסגרת תביעה זו העובדת רשאית לדרוש פיצויי פיטורים בגין הנזק הממוני שנגרם לה עקב פיטוריה שלא כדין, וכן פיצויים עקב הנזק הלא ממוני, עוגמת הנפש, שנגרם לה עקב כך. בנוסף היא רשאית גם לבקש, לפי נסיבות העניין, צו עשה שיורה על החזרתה לעבודה, או צו מניעה שימנע את כניסת פיטוריה לתוקף.

במסגרת הליך סע"ש 15749-09-15 עדן כהן נ' דוד סמרה, אשר התנהל בפני בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, נפסקו פיצויים כוללים בסך של כ-75,000 ש"ח לעובדת בהיריון שפוטרה ללא קבלת היתר מהממונה על חוק עבודת נשים, וזאת למרות שהיא לא הציגה בפני המעסיק או בפני בית הדין אישור רפואי על כך שהיא בהיריון.

תיק זה עסק בעובדת שעבדה במוסך ופוטרה בטענה לפיה היא עוזבת את מקום העבודה לפני הזמן שנקבע לשעת סיומה את העבודה. בית משפט קבע כי סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים חל על העובדת מאחר והיא הועסקה במקום עבודתה 6 חודשים לפני פיטוריה. אמנם העובדת לא עבדה במקום 6 חודשים רצופים, הואיל וחלה הפסקה של חודשיים ברצף עבודתה, אולם סעיף 9(א) אינו מצריך ש-6 חודשי העבודה יהיו רצופים.

עוד קבע בית המשפט כי במועד פיטורי העובדת לא היה בידה אישור רפואי בדבר ההריון וכי היא ידעה על דבר ההריון רק מבדיקה ביתית שהיא עשתה לעצמה, בעוד שהמינימום הנדרש מהעובדת, הוא להמציא אישור רפואי על דבר ההריון (צילום של בדיקת הריון ביתית אינו מהווה אישור רפואי, ואין במסמך זה כשלעצמו, גם אם הוא מוצג למעסיק, כדי להעיד על היותה בהריון). אולם, העובדת לא טרחה להציג אישור כזה לא למעסיק שלה ולא לבית הדין.

פיטורי עובדת בהריון – ניו ליין קוסמטיקס בע"מ נ' שרון מור עלימה

עובדה זו מנוגדת לכאורה להלכה אשר נקבעה בהליך ע"ע 18424-02-12 ניו ליין קוסמטיקס בע"מ נ' שרון מור עלימה, ואשר קבעה כי "אין די באמירה של עובדת כי היא בהריון כדי להקים חובה על פי חוק עבודת נשים לקבלת היתר לפיטורים. הנכון הוא כי ככל שעובדת מתבקשת להציג אישור על הריונה, עליה להציג אישור כזה, ואך אם הוצג, קמה חובה על המעסיק לפנות אל הממונה לפי החוק לקבלת היתר לפיטורים".

ברם, למרות הלכה זו, בית הדין בכל זאת הגיע למסקנה כי בנסיבות אותו מקרה ספציפי העובדת עדיין זכאית לפיצויים לפי חוק עבודת נשים. שכן, לאחר שהמעסיק הודיע לעובדת בעל פה שהיא מפוטרת, היא הודיעה לו שהיא בהריון ולא ניתן לפטר אותה ללא היתר מהממונה. המעסיק אמר לה ללכת לביתה ליום אחד של חופש, מאחר שהוא מבקש לבדוק את זכויות המעסיק בעניין זה לאור הודעתה של התובעת שהיא בהריון.

כעבור יומיים מסר המעסיק לעובדת את מכתב הפיטורים. בית הדין קבע כי מאחר והעובדת סיפרה למעסיק שהיא בהריון עוד לפני שנמסר לה מכתב הפיטורים הרשמי, היה עליו לדרוש מהעובדת למסור לו אישור רפואי על דבר הריונה לפני שהוא מסר לה את מכתב הפיטורים, ולא לטמון "לטמון את ראשו בחול" כפי שהוא עשה פועל.

שאלות נפוצות

בהתאם לכך נפסקו לעובדת פיצויים בסך כולל בסך של כ-₪75,000, וזאת בשל ראשי הנזק הבאים:

1. הפסד שכר ממועד הפיטורים עד הלידה בסך ₪30,216.
2. הפסד שכר ב – 60 הימים שלאחר חופשת הלידה ₪12,000.
3. הפסד דמי לידה בסך ₪10,348.
4. פיצויי פיטורים בסך ₪9,750.
5. תמורת הודעה מוקדמת בסך ₪240.
6. דמי הבראה בסך ₪3,024.
7. פיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי עבודה בסך ₪2,000.
8. פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה בסך ₪6,651.
9. תמורה בגין עבודה בשעות נוספות בסך ₪1,024.

עם זאת, רגע לפני שאתם מנסים להגיש תביעה לבדכם כדאי יהיה לפנות לקבלת ייעוץ משפטי, בעיקר כדי להבין איפה הדברים עומדים ומה הסיכויים שלכם להצליח. במידה ואתם זקוקים לעזרה משפטית, ייעוץ או ליווי אתם מוזמנים לפנות אל עו"ד אורנה שמריהו שזמינה עבורכם בכל עת ומגיעה עם ניסיון רב שנים.